4. הרישום בפנקס השכר ומסירת תלוש השכר לעובד חייבים להעשות לא יאוחר מהיום האחרון בו חייב המעביד לשלם לעובד את השכר בטרם יחשב כשכר מולן (בדרך כלל עד לתשיעי בחודש ביחס לשכר החודש הקלנדרי הקודם). 5. התיקון אינו חל על אדם אשר מעסיק עובד שלא במסגרת עסקו או משלח ידו, אלא אם יורה השר אחרת. 6.א. עוד קובע התיקון הוראות חדשות בדבר נטל ההוכחה. ככלל, הנטל להוכיח את הזכאות לקבלת תשלומים או הטבות כלשהם מוטל על התובע, בדרך כלל- העובד. התיקון קובע כי בתביעה של עובד לשכר עבודה, לגמול שעות נוספות או לגמול בגין עבודה במנוחה השבועית, אם המעביד היה חייב לנהל פנקס שעות עבודה ולא הציג רישומים של פנקס כזה, תהא חובת ההוכחה על המעביד כי העובד לא עמד לרשות העבודה במשך שעות העבודה השנויות במחלוקת. 6.ב. התיקון לחוק קובע הוראה דרמטית, שהיא החובה לערוך רישום מדויק, וכן לציין בתלוש השכר, את ימי העבודה ושעות העבודה, שבהם העובד עבד. זאת, באמצעים אשר יבטיחו את מהימנות הרישום (כלומר באמצעים מכניים, דיגיטליים או אלקטרונים, או שהרישום ייחתם בידי העובד ויאושר על ידי מנהלו. עד היום, עובד אשר הגיש תביעה לגמול שעות נוספות, נאלץ לשאת בנטל ההוכחה לעצם קיומן של השעות הנוספות ולמועדים המדויקים, שבהם ביצע אותן. ממועד כניסתה לתוקף של הוראת החוק החדשה – מעביד, אשר לא יערוך רישום ולא יציין בתלוש השכר את ימי ושעות עבודתו של העובד – יישא בנטל להוכיח שהעובד לא עבד בשעות הנוספות, הנטענות על ידו. מעביד אשר לא יוכיח שהעובד לא ביצע את השעות הנוספות הנטענות, יהיה חייב לשלם לעובד עד 15 שעות נוספות בשבוע ועד 60 שעות נוספות בחודש. לפיכך, מומלץ להתקין שעון נוכחות ממוחשב, לחייב כל עובד להחתים כרטיס בכל כניסה אל מקום העבודה ויציאה ממנו, וכן לשמור תיעוד של כל נתוני שעות העבודה של כל עובד למשך 7 שנים לפחות. פתיחה: תיקון חוק הגנת השכר וחוק שעות עבודה ומנוחה הקודם - פרטים הדרושים בתלוש השכר - הבא - סיום